עובדת בכירה בחברת "עצמל'ה רהיטים לילדים" עדכנה את מנהלה על בעיה רפואית, ומיד קיבלה זימון לשימוע. ביהמ"ש קבע: מדובר בשיקולים פסולים
בית הדין לעבודה בחיפה קבע לאחרונה שחברת "עצמל'ה רהיטים לילדים" תפצה בכ-22 אלף שקל מנהלת סניף שפוטרה מעבודתה מיד אחרי שהודיעה על בעיה רפואית שתחייב אותה לעבור ניתוח. השופט יגאל גלם קבע "ברקע פיטורי התובעת עמדו שיקולים זרים ופסולים".
בפברואר 2014 אושפזה העובדת למשך יומיים בבית החולים בני ציון עקב כאבי ראש כרוניים. התברר שעליה לעבור ניתוח של החלפת אלקטרודה שהושתלה בראשה שנה לפני כן, בעקבות אירוע חבלה שבו הייתה מעורבת. יומיים לאחר שהודיעה על כך למנהלה הישיר היא זומנה לשימוע לפני פיטורים. מכתב ההזמנה נמסר לה יום לפני השימוע עצמו, שנערך בסניף שאותו היא מנהלת, במהלך משמרת, כאשר היא העובדת היחידה בחנות באותו זמן.
בתביעתה היא טענה כי פיטוריה הגיעו על רקע מצבה הרפואי, שהיה ידוע היטב בחברה. לשיטתה, הזימון שקיבלה מיד לאחר ששיתפה את המנהל שלה על אודות מצבה הבריאותי, ובפרט על הצורך לעבור ניתוח נוסף בתקופה הקרובה, מוכיח כי פיטוריה נעשו על בסיס שיקולים זרים, ומהווים אפליה פסולה בתעסוקה, בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
ההנהלה טענה מנגד שפיטורי התובעת הן תוצאה ישירה של התנהלותה בשנה האחרונה בסניף, שידע ירידה של 23% בהיקף המכירות לצד תלונות על יחסה, גם מלקוחות וגם מעובדים. ההחלטה לזמן אותה לשימוע, נטען, התקבלה לאחר ישיבת מנהלי סניפים ולאחר כמה שיחות שניהל איתה המנהל שלה.
אבל השופט יגאל גלם השתכנע כי "ברקע פיטורי התובעת עמדו שיקולים זרים ופסולים". על עדותו של מנהלה של התובעת הוא ציין בפסק הדין כי לא הוצגה כל ראיה לירידה במכירות: "התרשמנו מעד אשר התחמק ממתן תשובות למרבית השאלות שהופנו אליו תוך שהוא מפעיל זיכרון סלקטיבי בתשובותיו לשאלות שהופנו אליו".
השופט הוסיף שהחברה לא סיפקה הסבר סביר ומשכנע לעניין מועד פיטורי התובעת וסמיכות הזמנים להודעה שלה על הניתוח המתקרב: "בית הדין לא שוכנע כי הירידה במכירות, שלא הוכחה לעצמה, הייתה הסיבה לפיטורי התובעת במועד בו היא פוטרה".
גם בעניין התלונות נגד התובעת השופט גלם לא השתכנע שאלה היוו גורם כלשהו בפיטורים. אדרבא, הוא ציין כי התנהלות החברה לאורך התקופה מלמדת על כך שהיא הייתה מרוצה מתפקודה של התובעת. לדבריו הימנעותה של הנתבעת מלהביא לעדות גורמים רלוונטיים שיתמכו בגרסתה, ובהם המנכ"ל, עומדת לרעתה ופוגעת במהימנות גרסתה.
עם זאת, נקבע כי העובדת לשעבר לא זכאית לפיצויים על הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שכן לא הוכח שהופלתה לאורך שנות ההעסקה. השופט התרשם שהחברה דווקא גילתה הבנה למצבה הרפואי לאורך התקופה.
לאחר ששקל את מכלול נסיבות העניין הורה השופט גלם לחברה לשלם לתובעת פיצויים בסך 20 אלף שקל בגין עוגמת נפש ופיטורים שלא כדין, וכן כ-2,570 שקל יתרת שכר, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 2,500 שקל.